Meir Adoni, Chef of Catit, opened recently his next restaurant named “Mizlala”  (means something like An Eatery). In contrast to his high-end Catit restaurant, Mizlala is meant to serve a chic younger audience and mix up creativity with traditional Israeli dishes. Sounds good and I loved his concept of dish pictures on the website – arrangements of the dishes’ elements that compose this dish in a beautiful way. It convinced me and I reserved a table.

We went in, where once was “Orca”, a restaurant that we loved back in the days. The first thing that came to my attention was the noise – it was so loud! The music was horribly loud and tables of families with kids shouting. We tried sitting at another spot but  it was worse. We decided to stay in spite of it and I’m glad we did because the noise weakened after a while and we ended up having a very good dinner.

Menu divided into four sections. The waitress had a hard time explaining what 1-4 means but generally it means lighter to heavier categories. Pricing between 24 NIS to 112 NIS. Since our visit and the moment of writing this post, prices of most dishes already gone up.

Specials menu

Nibbles before the meal

The wine, Johnny Q Cabernet Sauvignon 2009, Australia

Style of the place – elegant but easy going.

Salmon Ceviche, Mango, Cucumber, Tomato, Tapioca, Dark Quinoa, Coriander & Vinaigrette (73 NIS). This dish was received very nicely at our table and we liked the presentation. I liked the tapioca touch, thought the sauce was good but too much of it for a dish that suppose to be from the “2” category.

Scorched Chicken Liver, Mamaliga, Wild Mushrooms, Bacon, Asparagus in Butter (73 NIS).

We got flat green beans instead of asparagus. This dish was delicious, the combination of elements worked and the sauce really lift it to another level. I didn’t like the presentation in a pot with a bunch of herbs on top. Is the dish hiding for some reason?

Charcoaled milk-fed Lamb Souvlaki, Pickled Lemons, Ethiopian Tehina, Olive Oil & Sumac (79 NIS).

Delicious dish, the sauce really turned it into a delight. Too bad there wasn’t that much meat in this plate.. mostly sauce. I had to move all the parsley around just to be able to take the picture.

Charcoaled Young Lamb T-Bone, Onions Stuffed with Lamb Meat & Pine Nuts, Lentils, Tehina & Date Honey (112 NIS). The T-bone itself is the less interesting part of the dish which is full of interesting flavors. I liked the stuffed onions and lentils at the bottom.

The problem we encountered this dinner was the lack of rhythm to our meal. Even though the menu has dishes numbered “1” to “4” on it and we ordered a 2, two 3s and one 4, we got all of them together at once! Needless to say that dishes turned cold before we had the chance to pay attention to them. I’m not sure if we just happen to order all the dishes presented in a sloppy way or is it the trend of the entire menu. Opposed to the meticulous dishes of Catit, in Mizlala everything is thrown on a pan or a tray with a handful of greens on top. I guess it covers both audiences.

Desserts menu, six options, all 45 NIS

‏The ’57 Valrhona Chocolate’, Mascarpone Ice Cream, Caramelized persimmon & a Soft Meringue (45 NIS). Intense and generous dessert. I liked the chocolate crunch box and the fruits with ice-cream and meringue but didn’t see any connection between the two. Like two desserts that just happen to sit one next to the other.

Cacao and Nuts Ice Cream Sandwich, Peanut Butter Ice Cream and Chocolate Whip (45 NIS).

Another very generous dessert you must share. I love ice-cream sandwiches and this one was exceptional. The cookie – soft and full of goodness and the self produced ice-cream of high quality.

Ahh.. a shot of espresso poured on top. Yes please!

All in all – we left Mizlala very happy. Everything was tasty, which is all so very important. The atmosphere reminds me of a high-class pick-up bar with more tables around the long round bar. There’s a lot more to explore in Mizlala’s menu, and it makes me curious enough to want to come back soon. The style of presentation is a matter of taste and I think most people will relate better to it than to Catit’s style. But still – less parsley on top of everything for god’s sake! And a final word about the desserts – at first I thought they’re pricey but I now think they definitely worth it.

Mizlala

Nahalat Binyamin 57, Tel Aviv

03-5665505

ביקור שני במזללה:

הטוב: בביקור השני שלנו במזללה טעמנו כמה מנות מעולות: טרטר “פלשתיני”, שייטל קצוץ, טחינה גולמית, צנוברים, יוגורט, קרם חצילים שרופים וכמון (79 ש”ח) – מנה מעולה מעולה שהתענגתי על כל ביס בה. המחיר קצת יקר לראשונה ולמוצרים סה”כ די זולים אבל השילוב היה היסטרי בהחלט והכל עשוי בול. עוד מנה ממש טובה תחת קטגוריה “2” היא קרפצ’יו עגל, מוצרלה באפלו, ג’ינג’ר כבוש, קרם אבוקדו, טורטייה קריספית, ארטישוק קונפי צ’ילי וכוסברה (79 ש”ח). נשמע כמו שתי מנות שהתנגשו ביחד ומאז מוגשות כמנה אחת אבל השילוב העדין יחסית בין המקסיקני לאיטלקי ממש עבד באופן מופתי. בקטגוריה כבדה יותר שנקראת “3” טעמנו את הבויאבז, מולים שחורים, סרטנים כחולים, תפ”א, פלפל קלוי, שומר צלוי, פסטיס, טוסט רואי וכוסברה (85 ש”ח). הייתה זאת מנה טעימה ונדיבה עד מאוד. המרק מלא טעמים והשילובים הבלתי צפויים שוב הפתיעו לטובה. הדבר היחיד שמיותר מבחינתי היה התפ”א. מעל המרק הונח טוסט משוך ברוטב רואי וצלוי קלות, אלמנט שהוסיף המון למנה שהיא סה”כ עממית (אולי לא עממית משלנו, אבל בכל זאת) אבל נהדרת. עברנו לקטגורייה שנקראת “4” ומשם דגמנו מנת חריימה ים תאילנדי, רוטב קארי, עגבניות, חציל ערבה, תרד, אננס, בורי, מולים וסרטנים (133 ש”ח). הרוטב מעולה, אבל הטעות היתה להזמין את המנה עם התוספת של מולים וסרטנים (במקום רק בורי ב 103 ש”ח). כולנו הסכמנו שזה מעמיס על המנה ורק דג היה עושה מנה מעודנת ונעימה יותר. עוד מהקטגוריה טעמנו את מנת הפילה עגל על גריל פחמים, צ’אטני תמרים, קרם ליקריץ, בצל סגול, זרעי כוסברה, כוסברה, אגוזי מלך מסוכרים, סלרי, שאטה, טורטליני בטטה, ווינגרט מנדרינה (127 ש”ח). מה זה התיאור הזה? מוגזם לטעמי לכתוב תיאור של מנה בצורה הזאת כשאפשר להשמיט כמה אלמנטים מיותרים ומבלבלים. אבל המנה עצמה הייתה טעימה, מיוחדת ויפהפיה. בהחלט שונה לחלוטין מהנוף הרגיל במנות של המזללה ברמת העידון שבה. 

הרע: מה שמבאס אותי במקום הזה, לצערי זאת האווירה. כנראה שאני במיעוט דיעות, כי עובדה שהמקום מלא, הומה ותוסס כל ערב, אבל מרגיש לי יותר כמו בר ממסעדה. מי שמגיע צריך לבוא ביודעין שזה מה שהוא הולך לקבל. הרעש והבלאגן בשבילי הם תמיד הקטע הפחות נעים כשאני הולכת לאכול ולא סתם לשתות ולבלות, אבל זה כנראה מה שהקהל דורש ומקבל (כך גם בשילה, מחניודה…). עוד נקודה לרעת המקום היא עיניין הלחם. שלוש מנות לחם בתפריט שמתומחרות בין 24 ל-29 ש”ח, ואף פרוסה שנשלחת על חשבון הבית. אני משתדלת שלא להזמין לחם במקום שמתמחר את הלחם מעל 20 ש”ח (וגם זה הגזמה פראית למשהו שבהשקפת העולם הקולינרי שלי צריך להיות על השולחן חופשי ללא תשלום נוסף), בעיקר אם לא מצויין הלחם בתפריט כדי לגלות רק בשלב החשבון מה גובה ה”קנס”. אבל הפעם לחם הוזמן בכל זאת – “הקובנה של צביה” – אפויה בסמנה, עגבניות גריל מרוסקות ופלפל ירוק חריף (29 ש”ח). הלחם שקיבלנו הוא מעין עוגה או בריוש מאוד עשיר בשמן, אך ללא המתיקות. כבד מדי בשבילי, מעדיפה לחם שיפון / מחמצת כדי להינות בלטבול ברטבים לאורך ארוחה. מנה מאכזבת מאוד הייתה העוף הויאטנמי, חזה עוף קונפיטור, רוטב קארי, חלב קוקוס, אורז לבן וסלט ויאטנאמי (87 ש”ח) שהחוויר יחסית לשאר המנות בארוחה וכנראה שזה לא המקום לקחת מנה של עוף בקארי קוקוס שיותר טעים כבר בבית. גם שני הקינוחים שהזמנו היו מאכזבים. זכורים לנו לטובה הקינוחים מהביקור הקודם ולצערנו עברו שינוי ולא לטובה, לפחות אלו שטעמנו. קסטה: עוגיות שוקולד צ’יפס, גלידת נוגט וקציפת פופקורן וטונקה (45 ש”ח). העוגיות היו קשות והגלידה שבפנים לא הייתה בפרופורציה. מנה דומה בניראותה לזאת שאהבנו שנה לפני, אבל ממש שונה בטקסטורות ובטעם. השניה הייתה פיקנטי בשחור: טארט שוקולד צ’ילי, אנגליז קלואה, בוטנים, בננות מקורמלות, גנאש שוקולד וקציפת במבה (45 ש”ח). אני לא כל כך אוהבת שוקולד צ’ילי ואולי לכן לא אהבתי את הטארט אבל גם משהו לא התחבר לי בכל השילוב הזה שפשוט היה מבאס.

 אשמח לחזור למזללה, אולי דווקא לדיל הצהריים שגם מאוד משתלם מבחינת המחיר יחסית לערב וגם מבחינת האווירה שאולי לא כל כך רועשת ולא נעימה לי. המנות ברובן מוצלחות מאוד ואם יודעים מה לבחור אפשר להינות מארוחה מצויינת. אם בכל זאת להגיע בערב – בהחלט כדאי לשקול לשבת על הבר ולהינות כבר מחוויה יותר של בר ופחות מסעדה. 

תאריך הביקור: ינואר 2014

Pause Play Play Prev | Next