Intrigued about what is an “urban kitchen” we reserved a table for Cafe 48. I’m still not sure what it means exactly but I must admit, I liked it. The place, located just in front of “Mizlala” in Nachalat Binyamin St, is small, crowded and fun little place. It’s no-fuss kinda place, not too much but not too little. The outside backyard that we sat in is very casual and simple. The only thing that bothered us was the smoking around our table, not letting us know that the table chosen for us is in the smoking zone.

The menu isn’t long – a good sign. And so we shared five dishes and a bottle of white wine. Israeli or French was the dilemma. We gave the Israeli a try – Shvo Vinyards Sauvignon Blanc Upper Galilee 2011 (132 ILS). Next time it’s gonna be easier – the Chablis is better. Nontheless Shvo had a light swirly touch and was nice to accompany the light atmosphere meal.

At the beginning a plate of bread was served free of charge. Oh I can’t understand why it is not the standard in Tel-Aviv. Bread is essential! So Cafe 48’s bread hit the spot with a nice spread that we thought was mushrooms with yogurt but ended up being eggplant (“Why does everyone thinks this spread is mushroom spread??” asked the waitress but we couldn’t tell.). First came the Sweet-Spicy Pork Salad with roasted pork, fresh leaves and Thai vinaigrette (45 ILS) that took us all by surprise. It was very well seasoned and the pork meat tender and flavorful. It could have had even more fresh leaves Barak thought and we agreed. Next the Whiskey Cured Beef Carpaccio, Dijon mustard, horseradish, cornichons (46 ILS) was simple, yet well made, with chubby slices of meaty beef almost completely rare with two types of pickles. I liked the big homely pickles better. Could have more horseradish on top. Continue with the Short Rib Sandwich, Home-made Ketchup, cucumber, purple onion in two small halla rolls (56 ILS). The rolls were divine and the meat was tasty, soft and melting. Once again, it’s nothing too complicated but it works. Oxtail Tagliatelle, Red Wine reduction, Parmigiano-Reggiano (75 ILS) was another successful dish, the boys thought it was the peak of the meal. At this point we noticed that we had a motive of pulled meat in our meal. But everything was tasty. Not one disappointed so far. We finished with one dish from the seafood category: North-Atlantic Octopus, roasted peppers, potatoes, paprika oil (65 ILS). That last dish was a blast, I loved it. The octopus was cooked in big pieces but still kept good texture without being chewy.

Couldn’t leave without a taste of their famous dessert – best pie in town, so they say, The Crack Pie (30 ILS). I’m not sure what’s in there, served with unsweetened whipped cream and fully deserves the reputation. The second dessert we had was a Banana Pie (30 ILS). Again we were surprised by how simple yet genius a pie can get. True flavor of banana, creamy and smooth, with a rich crunchy crust.

No fuss, no complications, not taking themselves too seriously, but still professional quality. You should give it a try.

Pause Play Play Prev | Next

More Visits to Cafe 48:

אחרי הליכה לילית בנווה צדק החלטנו להתהלך לכיוון קפה 48 כדי לסיים ערב נהדר שבילינו בדלאל. קיבלו אותנו מאוד יפה ללא הזמנה והושיבו אותנו בשולחן זוגי בחלל הפנימי, ישבנו על הספה אחד ליד השני וביקשנו את תפריט הקינוחים. השירות היה נהדר, ולא עיקמו את האף כשביקשנו רק לטעום קינוחים ולשתות קנקן מים. צפינו באורחי במסעדה בחדווה. זכרתי את הקינוחים כאן כאהובים ומתומחרים היטב. כל הדרך פינטזתי על טארט הבננות הנפלא, אבל החלטנו הפעם לקחת קינוחים חדשים שעוד לא טעמנו. לקחנו פנקוטה אננס וסלרי (כ- 35 ש”ח) וקינוח “סבלנות” שהוא למעשה פונדנט שוקולד ממולא בקרם לוטוס חם יושב מעל בריכה של קרם לוטוס קר ופירורי עוגיות לוטוס (38 ש”ח). שני הקינוחים היו נחמדים אבל לא הגיעו לרמה של שני הקינוחים הקודמים שטעמנו (טארט בננות וקראק פאי). קצת התחרטתי על הבחירה. הפנה קוטה התגלתה כקינוח ממש פשוט, אבל מאוד אהבתי את השימוש בסלרי במנה אחרונה. ה”סבלנות” היתה מנה מתוקה ביתר, טעימה אבל לא התחברתי לשילוב שהיה מעט מוזר לטעמי. היה עוזר לו היה גלידה תוצרת עצמית מעל. סה”כ היה רעיון נחמד מאוד לסיים ככה את הערב, השירות עדין ורגוע, אווירה נעימה, קינוחים טעימים.

תאריך ביקור: 5 לאוקטובר 2013

After a night walk in Neve Tzedek , we decided to walk towards Cafe 48 to finish a wonderful evening we spent at Dalal. We were welcomed very nicely without reservations and they sat us on a small table in the inner space. we sat on the couch next to each other and asked for the dessert menu. The service was great, and we were treated professionally even though all we wanted was a taste of desserts and tap water. I remembered the desserts here were wonderful and reasonably priced. I Fantasized about the wonderful banana tart, but we decided to taste some other desserts we have not tasted yet. We took the Pineapple and celery panna cotta (about 35 ILS) and a dessert called “Patience” which is actually a Warm Lotus cookies cream filled chocolate fondant on a cold lotus cream sauce and cookie crumbs (38 ILS). Both desserts were nice but did not reach the level of the previous two desserts we tried (Banana Tart and Crack Pie). I regretted the choice a bit. The Panna cotta dessert turned out to be really simple, but I liked the use of celery as a dessert. “Patience” was super sweet dish, tasty but I the combination of elements was a little weird for my taste. There could be a homemade ice cream instead of the cold sauce to improve  it. Overall it was a very nice idea to end the evening that way, warm service and a relaxed, pleasant atmosphere, tasty desserts.

Date of visit : 5th October 2013

Pause Play Play Prev | Next

בפעם השלישית שחזרתי לקפה 48 הייתי עם עוד ארבע חברות ויצא לי לדגום עוד כמה מנות. האווירה הייתה כייפית והשירות היה טוב. חלקנו יין לבן קליל וקיבלנו פרוסת לחם חמימה עם ממרח חצילים כחלק מהארוחה. המנות שטעמתי היו:

טורטליני כבד עוף, ציר בקר מצומצם וחמאה (69 ש”ח) – מנה מינימליסטית אך עשויה טוב. הרוטב היה נהדר אבל היה חסר איזהו ערך מוסף.

בוראטה על עגבניות שרי (סביבות 50 ש”ח)  – אני מאוד אוהבת מנות בוראטה. הפעם ניכר שהיתה מתובלת היטב, אבל גם מנה שהיה אפשר להוסיף לה טאצ’ ייחודי כדי להבדיל מכל המסעדות שמגישות בוראטה בהייפ האחרון. 

לזניה צמחונית אפויה בתנור אבן, קצ’קבל, בשמל ורוטב עגבניות (58 ש”ח) – נרשמה התרשמות חיובית מאוד, הגיעה מנה נדיבה ורותחת מהתנור והעובדה שהיתה צמחונית כמעט ולא היתה מורגשת.

קלאמרי, מסקרפונה, אפונה, וינאגרט מח עצם חם (79 ש”ח) היתה המנה היקרה ביותר אבל לא נחטפה מהר במיוחד. מתחת לחמישה בייבי קלמרי היה ממרח מסקרפונה-אפונה. טעים כשהיה חם אבל נוקשה מעט ובעל טקטורה מוזרה כאשר התקרר. מעל הכל הונחו קרוטונים ועגבניות שטוגנו במח עצם. מנה עם פוטנציאל אבל לא לגמרי שם.

לקינוח הבנות לא ויתרו על הקראק פאי (35 ש”ח) שהיה טעים ומתוק כרגיל, ואני רציתי את הטארט בננות אבל לא היה באותו יום, אז הזמנתי את הקי ליים פאי שהגיע כמוס קפוא של קי ליים עם פרוסות ליים מקורמלות (35 ש”ח). היה לאכזבתי כה מתוק שאחרי שני ביסים לא יכלתי להמשיך. היה חסר פה איזון.

סה”כ היה לי נחמד ובעיקר היה מקום נעים, קשוב ונחמד למפגש בנות. מבחינת האוכל, לא היתה לי ההתרגשות מהמקום כמו בפעם הראשונה. הטוויסט והטאצ’ הייחודי של המקום הרגיש לי שנעלם. האם התמסחרו?

תאריך הביקור: 27 לאוקטובר 2014

Pause Play Play Prev | Next