הטוב: ממש כיף לחובבי דים סם כמוני לבקר במקום קצת אותנטי בארצנו. חיכינו לזה הרבה זמן והפתיחה של פוראמה היתה בגדר בשורה וסיבה למסיבה. המסעדה היא באווירה של מסעדת פועלים סינית, בלי פוזות, בלי קישוטים מיותרים, עם צעקות והמולה. כל מנות הדים סם בתפריט עלו 24 ש”ח, ומאז הבנתי שהמחיר עלה מעט. נהנינו מאוד מהאווירה וממספר מנות שדגמנו: שאו לונג (מספר 14) – בהחלט המנה המוצלחת ביותר בתפריט. סאו מאי (מספר 13), וון טון במרק (מספר 22), שיאן סוואי ג’יאו (מספר 27) מפתיע לטובה, וגם וון טון מטוגן (מספר 26) קריספי וחם. הכל מעשה יד והכל טרי וטעים ונהדר.
הרע: בתור מסעדה עממית מדובר במקום לא רע, אבל רחוק מאיכות של רמה א’-א’ בגזרת הדים סם. אין בכך שום דבר רע, אבל המחיר צריך להיות בהתאם לאווירה של מסעדת פועלים. 24 (או יותר) עבור כל מנה, כאשר נדרש למעשה כ-3-4 מנות לאדם על מנת לשבוע מדובר בארוחה במחיר 80-90 שח לאדם לפני שתיה וקינוח. לא מאוד זול, מצד שני אין מספיק תחרות בשוק הדים-סם הישראלי. כראייה: בערים מרכזיות אחרות בעולם אכלתי דים סם איכותי ומעולה במחירים זולים יותר מפורמה (בפריז 60 סנט לבאו גדול, בבנגקוק כ-3-5 יורו למנה של עשר יחידות במסעדה מעולה ויקרה, בלונדון כ-4 יורו למנה במסעדה ידועה ומפורסמת ). הנה מספר מנות שפחות אהבתי: באו (מספר 16) היה מאכזב עם מילוי מורגש בקושי, צאנג פנג (מספר 18) היה טעים אבל הגיע קצת מתפרק ורק שתי חתיכות ולא שלוש כמו שנראה בתמונה (אולי כי בחרנו עם שרימפס?). תה עם טפיוקה (12 ש”ח) היה מדולל ולא מוצלח מאוד. רצינו גם לנסות את אחת המנות העטופות בעלה אך לא היה במלאי. השירות היה מאוד מבולבל. הרגשנו שיש בלאגן וכאוס במקום (ולא מדובר בחודש הראשון לאחר הפתיחה). המלצריות לא יודעות טוב מה המנות, קיבלנו מנה שלא נועדה בשבילנו ונלקחה במהירות לאחר מכן. כל זה נסלח. רק אל תשכחו לבקש את הרוטב החריף והחומץ לטבילה.
רוצה את הדיווח המלא? תיידע אותי (בצירוף שם המסעדה)
תאריך הביקור: 14 אוגוסט 2013
ביקור שני ביולי 2014:
[…] מן הכלל, כולם היו טעימים ובעיקר שני סוגי הבאו. בהשוואה לפורמה, הבאו כאן משמעותית יותר טובים. המנה הראשונה החביבה […]